י ב מ י מחסני אלומיניום בע"מ נ' אבו דאבי ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שהגישה התובעת נגד הנתבעים ועניינה חוב בסך של 34,844 ₪, עבור סחורות שסיפקה התובעת, העוסקת באלומיניום ופרזול לענף התריסים.

נגד שלושת הנתבעים ניתן ביום 29.8.2011 פסק דין בהעדר הגנה. לימים, ביקשו הנתבעים מס' 1 ו- 3 בלבד לבטל את פסק הדין ובקשתם התקבלה. פסק דין נותר, אפוא, על כנו נגד הנתבעת מס' 2 בלבד וכעת עומדת להכרעה התביעה נגד הנתבעים מס' 1 ו- 3.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי הנתבע מס' 1 הוא בעל המניות והמנהל של הנתבעות מס' 2 ו- 3, אשר פעלו במבנה שבבעלותו בכפר אכסאל וניהלו בו עסק לייצור והרכבת חלונות מאלומיניום.

בעבר, ניהל הנתבע מס' 1 את אותו עסק, באותו מקום, על שם חברה אחרת שהייתה אז בבעלותו ובשליטתו (אלום אבו דבאי ח.פ. 512646589 להלן "החברה הראשונה"), אך זו חדלה מפעילות והותירה חובות לספקים ואחרים ותחתיה הקים הנתבע מס' 1 את הנתבעת מס' 2, שגם היא בשליטתו ובניהולו, וזו המשיכה את העבודות של החברה הראשונה בדיוק באותו ענף, באותו ציוד, באותו מלאי, באותו נכס (שהינו בבעלות הנתבע מס' 1) ובאמצעות אותם עובדים, כולל הנתבע מס' 1, שהשתמשו באותם רכבים ובאותם טלפונים, באותה תיבת דואר והעניקו שירות לאותם לקוחות.

התובעת טוענת כי הנתבעת מס' 3 אף היא הוקמה על ידי הנתבע מס' 1 לאותה מטרה, כאשר הנתבע מס' 1 שולט בשתיהן ועושה בהן כבשלו וכאשר קיימת למעשה בזהות מוחלטת בין השתיים. זהות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהנתבע מס' 1 נהג לשלם עבור סחורות שסופקו לנתבעת מס' 2, בשיקים של הנתבעת מס' 3. כך, ביום 4.9.2008 רכשה הנתבעת מס' 2 סחורות מהתובעת ושילמה בשיק של הנתבעת מס' 3 וביום 8.9.2008 קיבל הנתבע מס' 1 סחורות מהתובעת, תחת הכותרת של הנתבעת מס' 2, וגם עבור סחורה זו שילמה הנתבעת מס' 3 (נספחים ב-ד' לכתב התביעה).

בנוסף, שיקים שמסרה הנתבעת מס' 2 לתובעת ושחוללו ביום 2.10.2008 בהעדר כיסוי מספיק (נספח ה' לכתב התביעה), שולמו, לבקשת הנתבע מס' 1, בשיקים חלופיים, באותם סכומים ממש, שנמשכו מחשבון הנתבעת מס' 3 (נספח ו' לכתב התביעה).

באשר לחוב נשוא כתב התביעה – המדובר בחוב שמקורו בארבעה שיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת מס' 2 וחוללו מסיבת העדר כיסוי מספיק וחשבון מוגבל: שניים מהם חוללו ביום 30.10.2008 (שיקים מס' 971 ו- 108, נספח ז' לכתב התביעה) אחד חולל ביום 17.11.2008 ואחד נוסף ביום 30.11.2008 (שיקים מס' 109 ו- 111, נספח ח' לכתב התביעה). החוב המצטבר של הנתבעת מס' 2 אצל התובעת הגיע באותה עת לסך של 31,244 ₪. לטענת התובעת, הוסכם על פי תנאי המכירה המצוינים בחשבוניות, כי הנתבעת מס' 2 תחויב עבור טיפול בשיק חוזר בסך של 600 ₪. 6 שיקים חוללו ועל כן יש להוסיף לחוב סך של 3,600 ₪.

התובעת טוענת כי הנתבע מס' 1 עשה בנתבעות מס' 2 ו- 3 כבשלו, כאשר קיימת זהות מוחלטת בין החברות וכאשר הנתבע מס' 1 העתיק את פעילותן הכלכלית כדי להתחמק מתשלום חובותיהן ולסכל את גביית החובות לנושים וביניהם לתובעת. הנתבע מס' 1 העביר את הפעילות הכלכלית של הנתבעת מס' 2 כאשר חשבונה בבנק הוגבל וכך הותיר את התובעת בפני שוקת שבורה. התובעת מבקשת להטיל אחריות אישית על הנתבע מס' 1 ולחלופין להרים את מסך ההתאגדות בינו לבית הנתבעות מס' 2 ו- 3 ובינן לבין עצמן.

טענות הנתבעים

הנתבעים מכחישים את טענות התובעת, אשר לטענתם מנסה להתעשר על חשבונם.

לטענת הנתבעים, הנתבעת מס' 2 הינה חברה נפרדת מהחברה הראשונה ואיננה קשורה אליה כלל וכלל, כאשר מדובר באישיויות משפטיות נפרדות וללא קשר ביניהן.

הנתבע מס' 1 טוען כי שמו הוסף על גבי החשבוניות שהוציאה התובעת שלא על דעתו, על מנת לטעת את הרושם שהוא רכש את הסחורה, בעוד שדובר בסחורה שסופקה לנתבעת מס' 2 (נספח א' לכתב התביעה).

הנתבעים מכחיש את הטענה שהנתבעת מס' 3 שילמה במקום הנתבעת מס' 2 בכל הנוגע לחשבונית ולשיקים נספחים ב' ו- ג' לכתב התביעה. לטענתם, הנתבעת מס' 3 היא שרכשה את הסחורה על פי חשבוניות אלה והיא ששילמה עבורן בשיקים שלה.

הנתבעים מודים כי הנתבעת מס' 3 שילמה במקום הנתבעת מס' 2 בגין שני שיקים שחוללו (נספחים ה' ו- ו' לכתב התביעה) אולם לטענתה הסיבה לכך איננה ערבוב נכסים בין החברות, אלא זו: הנתבעת מס' 3 שכרה את הנכסים של הנתבעת מס' 2 לתקופה מוגבלת ועבור כך היא שילמה לתובעת במקום הנתבעת מס' 2 בגין השיקים שחוללו.

הנתבעות טוענות עוד בכתב ההגנה (שהוגש בינואר 2009) כי עתה הסתיימו יחסי השכירות בין השתיים, כאשר הנתבעת מס' 3 ממוקמת בנצרת עילית ואילו הנתבעת מס' 2 באכסאל.

באשר לשיקים בגינם הוגשה התביעה – הנתבעים מודים כי שיקים אלה חוללו אך לטענתם התובעת הגישה אותם לביצוע בשלכת ההוצאה לפועל ועל כן היא מנועה מלתבוע בגינם בתביעה זו.

הנתבעים מכחישים את סכום החוב המצוין בכרטסת של התובעת וכן את הטענה שהוסכם על גביית סכום עבור טיפול בשיקים חוזרים.

הנתבע מס' 1 מכחיש את טענות התובעת ביחס לפעילותו בחברות. לטענתו, הוא פעל ופועל בשתיהן בהתאם להוראות הדין, בתום לב וללא כל ניצול לרעה מצדו. הוא לא קנה סחורה מן התובעת ולא היה בכל קשר עסקי איתה ופעולותיו היו בשם הנתבעת מס' 2 ועבורה.